9.12.2012
כשהייתי בערך בת 15 הגעתי לאיזה בר בתל אביב עם חברה
לאחר התערבבות שהייתה אופיינית לנו באותה תקופה,
הכרנו את שלושת הבעלים שהיו אז "ילדים" בסך הכל בני 24.
הם הזמינו אותנו לעבוד שם..אני הייתי סלקטורית וחברה שלי הייתה בבר.
אחרי ששברתי את ליבו של החבר שהיה בשנתיים לפני, החלטתי שהגיע הזמן לעבור הלאה בחיי
וכשהמנהל הבר רון (שם חסוי) התחיל איתי החלטתי שאני רוצה..או שלא?
כמובן שהוא היה בטוח שאני בת 18, אחרי חודש של פלירטוטים וסופי שבוע של פגישות בבר
החלטתי לספר לו את הנורא מכל...שאני בת 16 עוד כמה ימים...
סיפרתי לו והוא כמעט התעלף אבל כבר הייתי כנראה עמוק בלב שלו הוא לא וויתר.
למרות שהייתי ילדה די משוגעת, עם המון בקשות , וטענות רון היה שם,, תמיד.
כשמלאו לי 16 קיבלתי את המתנה הכי יפה שקיבלתי בחיים,
רון הוציא שקית, ומתוכה הוציא ציור שלי... זה ריגש אותי עד דמעות,
הוא סיפר שלעולם לא צייר אף אחת ואני הראשונה.מאז התמונה תלויה בחדר שלי על הקיר.
באחד הערבים בליין קטינים שעשינו המשטרה נכנסה ועצרה את המסיבה,
רון ישר לקח פיקוד ואמר שאין לי קשר למה שקרה שם.
סגרו להם את הבר בעקבות הסיפור..והבר הפך להיסטוריה..
עברו כמה החודשים וכל אחד המשיך לכיוון אחר.
כשהייתי בת 18 הוא פתאום התקשר דיברנו קצת וניפגשנו...כידידים, דיברנו וצחקנו והיה ממש כיף
הוא החזיר אותי הביתה וחודש הקשר בניינו. התחלנו לדבר על בסיס יומי..
אחרי תקופה הכרתי בחור והתחלנו לצאת ...באיזשהו שלב עברתי לגור איתו והקשר שלי ושל רון התרחק מעט
יום אחד קיבלתי שיחה ממנו..
הוא היה נסער וסיפר לי שהוא נמצא בבר עכשיו
שהוא הכיר מישהי והיא ניסתה לנשק אותו והוא לא מסוגל...לא מסוגל בגללי..
לא ידעתי איפה לקבור את עצמי...ניסיתי לנחם והבנתי שאני צריכה להתרחק .
עבר הזמן ואני והבוי פרנד נפרדנו..
הקשר שלו עם חברה שלי תמיד היה ידידותי ושהיא חגגה יום הולדת הוא הגיע עם חבר שלו
החבר שאף פעם לא אהב אותי, תמיד טען שאני רק הורסת אותו ותמיד הזהיר את רון ממני.
הקשר חודש שוב , למרות מה שהחבר אמר ואני כבר הייתי בת 20.
רון ערב אחד הציע שנצא לשתות משהו, ואני כמובן פתחתי בשיחה של "אנחנו ידידים"
והוא אישר את זה..
כשחזרתי מפגישה איתו, חברה שלי תפסה אותי לשיחה ואמרה לי שאני חייבת להתרחק ממנו,
שהוא תמיד יאהב אותי ותמיד ירצה אותי...לא הצלחתי להבין איך בהתרחקות אני אעשה לו טוב?
והיא ניסתה להסביר...אבל לא הבנתי...או שלא רציתי לבין
רון היה בשבילי תמיד הבחור הכי מושלם...פשוט לא הצלחתי לפתח אליו רגשות ותאמינו לי...ניסיתי.
יצאנו עוד כמה פעמים עד שהכרתי את החבר החדש היינו ביחד שנתיים גרנו ביחד וזה הלך לכיוון רציני.
כשהייתי מתקשרת לרון , מנסה להכיר בניהם , מנסה להזמין אותו והוא לא היה מבסוט מהעניין.
אז הפסקתי.
כשהגיעה יום הולדת 22 של החברה הוא וחבר שלו חגגו לה בנפרד מכולם...ואני מזה קינאתי
רציתי לראות מה איתו..אם הוא בסדר ולמה הוא לא מדבר איתי.
החברה סיפרה אחרי המפגש שהוא עבר לת"א...
התקשרתי אליו וקבענו להיפגש..הלכנו למסעדה וכמה ימים אחכ לבר...
סיפרתי לו שהכרתי מישהו והוא סיפר שהכיר.
ואז הוא הזמין אותי למסיבת חברים לכבוד פורים, היה לי חשוב להבהיר שזאת מסיבת חברים
ושלא כל העולם יהיה...והוא אישר את זה.
הגענו למסיבה מחופשים לספרות זולה...אני אומה תורמן הוא גון טרבולטה וחבר שלו לסמואל ג'קסון...
כשהגעתי קיבלתי חום...חזרתי לגיל 15 בארליך (בר תל אביבי)
כל היחצנים כל בעלי הברים כל הטראש והwanna be היו שם , כל תל אביב המכוערת
החלטתי שאני במקום כזה לא נשארת, אמרתי לרון שאני זזה....
ולהפתעתי הוא פשוט אמר לי או-קיי ...והמשיך בשלו..ירדתי לרחוב שוקן בתל אביב לבושה עם מיני קצרה
מפוחדת ...עליתי על מונית עם נהג חסר שיניים , מלחיץ..
רון לא דיבר איתי מאז...
עצוב לי...אבל כנראה זה מה שהיה צריך לקרות.
רון תמיד יהיה בלב שלי, לא כחבר כידיד וכמישהו שאכפת לי ממנו
אני יודעת שאני קשה, שיש לי המון דרישות גם מאנשים שהם לא הבני זוג שלי אבל הכוונות שלי תמיד טובות.
אני מקווה שיום אחד נוכל להיות בקשר למרות כל מה שעברנו ב7 שנים האחרונות...
הרי הוא מכיר אותי יותר טוב מכולם, ואני אותו.
