Posted by : Unknown 25.12.2012



כשבאתר פייפל שאלו "האם אתה בטוח שברצונך לבטל את החשבון"
בהיתי במסך כמה דק' ופחדתי ללחוץ על "כן"
הרגשתי כמו עבריין, שיושב וחושב על מה שהוא עשה ושואל את עצמו "למה? ואיך הגעתי למצב הזה?"
 כשבאתר פייפל שאלו אותי אם אני בטוחה שאני רוצה לבטל  , הסתכלתי על המסך  כיאלו שאלו "האם אתה בטוח שאתה רוצה למות אומלל ללא חיים וקניות?", נכון קיצוני, אבל קשה .

כשהסתכלתי על המשפט הזה , הבנתי שמכורה אני כבר מזמן לא, אני הרבה מעבר למכורה,
אני מכורה דור 4S עם כל השיפורים.
אני מהמכורות שקונות ורק אחרי שעה מבינות באיזו אי שפיות זמנית נמצאו בעת קניית הבגדים שהורידה להן משכורת חודשית מהחשבון,
אני מהמכורות שלא נכנסות לקניון על מנת לא להתפתות ואפילו שהן צריכות  משהו דחוף מהסופר פארם,
מישהו הולך במקומם.
אני מהמכורות שמוכנות לשלם לבחורה כסף ברחוב כדי שהיא תוריד את החולצה ותביא להן אותה.

אז יומיים אני ללא פייפל והאמת...קשה לי ,ואפילו מאוד.
הרי העבודה שלי היא על המחשב, וכל יום בחיי מוקדשת לפחות שעה או שעתיים לחיפוש בגדים,
אז אני נכנסת לאתרים אוספת פריטים בעגלה הקניות שלי, ואחרי שאספתי את כל הפריטים, בחרתי מידות, וצבעים..אני סוגרת את האתר ...כיאלו לא היה.
אני בעצם מקנה לי 20 דק של אושר ,שבהם אני חושבת שכל מה ששמתי בעגלה עומד להיות שלי.
כך אני עוברת מאתר לאתר, עד שאני נרגעת לבסוף (אחרי עשרה אתרים או יותר)

מה אני אעשה שכל חיי סובבים סביב זה?
מעצבים יושבים בסטודיו חושבים, יוצרים ומוציאים יצירות אומנות ולי אין אפשרות לטעום כי אין לי חשבון פייפל
(לרגע זה) .
ואני בעצם היותי מכורה , יושבת מול מסך מלא אתרי קניות זולים או יוקרתיים והלב שלי נשבר,
נשבר מחוסר היכולת להיות חלק מיצירת האומנות שבקולקציה של מיו מיו או של אסוס...זה הרי לא משנה.

ואז זה קרה (בהכי דרמטיות)
אני משוטטת בפייסבוק ופתאום אני רואה-

The Brunch online shop

וזהו הלב החסיר פעימה ופלאשבק רץ לי בראש, הזכיר את דורין אטיאס יושבת אצל גיא פינס עם חולצה מדהימה, ואני לא יכולתי להירגע עד שהגיע הכתוביות בסוף התוכנית- דורין אטיאס בגדים -דה בראנצ'.        נכנסתי ישר לאינטרנט, הייתי חייבת לדעת מי הגאון שעומד מאחורי המותג המדהים הזה, הגעתי לחנות קטנה בבן יהודה ויצאתי עם כלכך הרבה שקיות שהיה לי כואב גם בידיים וגם בכיס (בעיקר בכיס) . בכל מקרה לא חזרת לחנות ה"נוראית" שנית ...כי ידעתי שכדי לחזור אני אצטרך למכור כלייה או משהו בסיגנון. 

והנה המפגש המחודש....דה בראנצ' online shop
והם עושים לי חיים קשים, אז להגיע לחנות אני לא מגיעה גם שהמוכרות מתקשרות לציין שיש סיילים מטורפים,
ועכשיו אפשר להזמין אוןליין??? ולקבל הביתה את הדברים? אלוהים ישמור.
את כרטיס האשראי כמובן הבאתי לאמא, ואת פייפל סגרתי,
אבל את התחושות שעלו בי כשפתחתי את האתר באמת לא אוכל להסביר,

אז מכורה כנראה תמיד אשאר , המינוס בבנק רק יתפח, החנויות רק התרבו ולי תמיד יהיה מלא בגדים.
אבל את, כן כן את, תכנסי לאתר ותתפרעי ...כל בגד של דה בראנצ' שווה את התענוג ואת הכסף.

לאתר החנות לחצו כאן






Leave a Reply

Subscribe to Posts | Subscribe to Comments

Popular Post

Blogger templates

Ads 468x60px

Social Icons

Sample Text

Featured Posts

- Copyright © fashion blog by ann elis -Metrominimalist- Powered by Blogger - Designed by Johanes Djogan -