18.2.2013
את המושג "סוף הדרך" ו"מיליון דולר" הכרתי שהייתי בערך בת 12 ,
חנונית עם גשר בשיניים, קוקו מתוח עם ג'ל, וחוסר ביטחון מובהק (אבל שישאר בניינו !!)
תמיד הייתי נסחבת עם אמא שלי לחברות שלה, אהבתי את זה, באיחוד אהבתי ללכת לאחת ספציפית.
חברה צבעונית כזאת, מכירים? הבחורה הזאת שנראת בת 20 אבל בתעודת זהות היא עברה את ה40 ?
מתלבשת כמו אוליביה פלרמו ביום מעולה וכשהיא נכנסת לחדר תמיד יש מסביבה אש כזו?
היא תמיד מצחיקה את כולם ותמיד יש לה את הביטויים הכי מצחיק..
"אן, מאיפה הנעליים שלך? " "סוףףףף הדרךך" היא אומרת..עוד לפני שהספקתי לענות.
אולי זה הבוטוקס שעשה את העבודה, אולי העובדה שהיה לה מספיק כסף כדי לקנות בגדים שווים,
או העובדה שהיא פשוט שמה ביפפפ על העולם - גרמה לי לרצות להיות כמוה.
כשגדלתי הבנתי שהערכה לעיצובים של מעצבי על תמיד תיהיה אצלי בנשמה,
אבל הרצון למצוא את הדבר הבא דווקא במקומות זולים הייתה בוערת יותר.
יום אחד אמא התקשרה אליי והודיע שיש אירוע אצל אותה חברה, לבשתי שמלה חדשה שקניתי
ויצאנו לכיוון ביתה, עוד לא הספקתי להיכנס ולהתבייש מכמות האורחים שהיו פזורים בסלון
היא רצה אליי " ווואווו, אן !! שיחקת אותה! את נראת מיליון דולר, איזו שמלה! " (כמובן בצרחות שהשאירו אותי אדומה לאיזה שעה)
"תודה" אמרתי ומשכתי אותה לכיוון המטבח, "היא עלתה לי 150 שקל, בקלאב אופנה." אמרתי לה בגאווה.
היא כמובן לא האמינה למילים שיצאו מהפה שלי.
את יכולה להיראות מיליון דולר גם בלי להוציא את הסכומים האלה,
יש קטע כזה של בחורות, אם תקחי שמלה מזעזעת מאיזה פח אשפה עירוני ותדביקי לה את התווית של דולצ'ה גבאנה, פתאום לשמלה יש משמעות אחרת...אז זהו שלא!
גם לדולצ'ה וגבאנה יש יציאות באין כניסה, כמו לעוד הרבה מעצבים.
לבלוגרית האופנה סריאל קלוז'ר יש סטייל מעניין וייחודי והאמת הייתי בשוק לגלות שהיא קונה בחנות כלכך זולה
כמובן שהיא עושה שילוב מדהים בין הזול, לתיקים והנעליים היוקרתיים-
אז הנה הבחורה שמתלבשת וואו, בפחות מ200 שקלים לפריט... אני התעלפתי ואת?
לכניסה לאתר לחצו כאן
